יום שבת, 20 בדצמבר 2014

חוויית טקס הEMA שלי

שלום דודס ודודטס, בראש ובראשונה אני חייבת לכם התנצלות על הזנחת הבלוג ל3 חודשים. הבנתי שהגיע הזמן לנקות קצת את האבק ולהתחיל לתפעל אותו מחדש, אמנם זה לא קשור לאופנה אבל הרשו לי לספר לכם על חווית טקס פרסי המוזיקה האירופאי של MTV.
הכל התחיל כשהחלטתי שבא לי קינדר בואנו, ולאחר התענוג האלוהי שנגמר תוך 0.5 שניות הבחנתי עם חברתי יאנה רייכנשטיין כיתוב על העטיפה שמתרחשת לה תחרות לטיסה לגלאזגו שבסקוטלנד לטקס ,וכמובן שלא יקרה מצב שתהיה תחרות ואני לא אשתתף בה.
השתתפנו בתחרות בספטמבר, זכינו באוקטובר, טסנו בנובמבר. (זאת אחלה במה להגיד תודה לכל מי שעזר לי לזכות בתחרות הזאת. אוהבת את כולכם. גם את המפקדות שלי.) 
אני מאמינה שכשאתה עובד קשה בשביל משהו ומאמין בעצמך, המשהו הזה הולך לקרות, והוא קרה. אז הייתי מוכנה כבר חודש לפני והזמנתי לי אאוטפיט לטקס (which was banging but no one hot showed up so I was sad).
נחזור ליום הראשון, התרגשתי כמו מעריצה של וואן דיירקשן (כמו אמרתי?) אחרי שהארי סטיילס מחליט שהוא מאריך שיער ועושה גולגול.
יחד איתנו טסו צוות מקסים; נציגת אמטיוי ישראל, 2 נציגות משמעוני פינקלשטיין אפ-סי-בי פרסום, 2 חברות טובות שנטשו את בני זוגם בשביל לראות עולם, רופא, הייטקיסט, ובחור שמכור לקינדר בואנו ואחיו. 
הטיסה מישראל ללונדון הייתה די משעממת ורצופה ב"אומייגאד אומייגאד אומייגאד" ואנחות של שאר הנוסעים שלא מבינים שאני ויאנה מקיאות מהתרגשות עוד רגע כי היינו בטוחות שכל מפורסם חשוב בתעשייה הזאת הולך להיות שם. (מה שלא קרה, תבינו בהמשך) 
בהיטרו בלונדון כבר לא היינו הקבוצה היחידה שהולכת להיות בטקס וטסה במיוחד בשביל זה. עשרות סטייליסטים, רקדנים, כתבים ו...ג'רום. מה ג'רום עשה איתנו בשדה תעופה לעזאזל? ועוד טס במחלקת תיירים??? האם אלוהים החליט שהוא ממש אוהב אותי וזה התגמול שלו על החיים המסריחים שלי???????? ג'רום ג'ר. 8 מיליון עוקבים בווין, 1.90 רצוף של יופי. אוכל המבורגר ממש ממש לידי.
ואני, כמובן ילדה שאין לה אלוהים וגם אין לה ריח פה מדהים כי הייתי אחרי טיסה של כמה שעות טובות שרק ריירתי מתוך שינה על יאנה (סליחה על זה יאנרז) והגבות שלי נמרחו לי על הלחי ועל המצח, נגשתי לג'רום למרות שנראיתי כמו שנראיתי, והתחלתי ברצף של "היי אר יו ג'רום יור סו פאני איי לאב יו סו מאצ קאן איי טייק א פיקצר וויט יו?" ואני לא אפרט את שאר הדברים המביכים שאמרתי כי אני כזאת מביכה וזה היה פשוט מביך. יש לי את הבעיה הזאת עם בחורים יפים שאני מתחילה למלמל בשפה לא מובנת ושאני מדברת באנגלית המבטא הישראלי שלי מתחיל להתפרץ. 
טוב, נכנסנו למטוס וגם הוא ועוד מפורסמים למיניהם. ועכשיו אני אסביר את הקטע הזה - אם ישנו טקס מסוים שהוא לא בארה"ב או בארץ נוחה אחרת ואתם לא תספקו לאמן שאמור להגיע מטוס פרטי משלו, הוא לא יגיע. כי במחלקת תיירים ביונסה לא תהיה. אז אחד אחרי השני האמנים שהיו אמורים להגיע לאירוע אמרו שהם "לא חשים בטוב" או שהכינו סרטונים מראש של "מצטערים שלא יכולנו להגיע" (פאקינג וואן דיירקשן ו5 סקונדס אוב סאמר שהיו בחופשה והיו קרובים ויכלו להגיע בלי שום בעיה) אז ההפקה לא יכלה לספק לכל האנשים הללו מטוסים פרטיים מפאת תקציב, והיו ספורים שבאו במחלקת תיירים כמו גדולים.
הגענו לגלאזגו והפסקתי להיות פאנגירל, כל שדה התעופה היה מלא בפוסטרים של ניקי מינאז' ובכלל כל גלאזגו הייתה מפוצצת בפוסטרים שקשורים לטקס. אחרי שאספנו את המזוודות שלנו חיכה לנו נהג עם השמות שלנו והרבה מעריצים וצלמים שהיו שם לסלבס שמגיעים לאירוע.
הנהג סיפר לנו במבטא סקוטי כבד בין כל הסיפורים על ויסקי, שטויות שהוא עשה בעקבות הויסקי וכמה שהוא אוהב ישראלים, שג'רום הולך להיות איתנו במלון עם עוד להקות וזמרים אחרים.
חשוב לציין שסה"כ היינו שם מה8.11 עד ה11.11, זה לא הרבה אבל זה מספיק. אז איך שהגענו למלון זרקנו את המזוודות שלנו, והלכנו לכמה שיותר מקומות וכמה שיותר חנויות אפילו שהגענו תכלס עם 5 וחצי ש"ח. אז עד לטקס ואחרי הטקס אלה היו טיולים מבר לבר וממסיבה למסיבה מה שאומר שגלאזגו = מאליה, בערך.
הגעתי עם 0 ידע לגבי המקום שאני הולכת אליו כך שבתור ישראלית ממוצעת חשבתי ש"בטח כולם שונאים אותנו" והאמת שזה היה בדיוק ההפך, קיבלו אותנו בחום ובאהבה ובהרבה "שלום", "מה נשמע" ו"לחיים". יש לציין שאחד מעובדי המלון היה ישראלי בשם ארז שליווה אותנו ועזר לנו במשך כל הטיול (אוהבים אותך ארז!)
היום השני בגלאזגו היה היום של הטקס. שעות ספורות לפני הטקס אמרתי לג'רום בוקר טוב והלכנו בצהלות לאסוף מהמלון את כרטיסי הV.I.P שלנו (יאס) ושקיות מתנה מלאות באיפור וכל טוב (לא מתלוננת בכלל), משם התארגנו בצרחות ובכי לPre Party!
במסיבה היו מאפרים, מעצבי שיער, צלמים ועמדות צילום, מוזיקה טובה ושתייה חינם. בדיוק לפני שעפנו לטקס על עקבים בגודל בניין הכרנו את לירוי ג'ורי וחבריו, חבר'ה ממש מגניבים מאמסטרדם שהיו איתנו גם בטקס עצמו.
אז אחרי קוקטיילים ספורים סוף סוף היינו בדרך לטקס שהתרחש בהדרו ארנה (הנוף שלי מהחלון במלון), מקום מרהיב! בכניסה חילקו איפור חינם. עכשיו, זה די חשבון פשוט, ישראלים + איפור חינם = לא נשאר איפור לשאר האנשים. בואו נגיד שחזרתי עם מספיק איפור לשנתיים הקרובות.
נכנסנו לאולם, בו היה מסך ענקי עם שעון ספירה לאחור ו2 במות (אחת להופעות ואחת להכרזת זוכים). אנחנו היינו בבמה של הכרזת הזוכים (שורה ראשונה בקצה, הם אפילו לא נדחפו המנומסים פלוס האלה), לפני שהמופע התחיל הקריינים הודיעו לנו שאנחנו חלק מהמופע ושיקרה מצבים שיצלמו אותנו אז בעקרון לצרוח מתחילת המופע ועד לסופו, וכמובן שאסור היה להכניס מצלמות מקצועיות כך שכל התמונות שלי מהטקס הן תמונות באיכות של מיקרוגל מהאייפון.

הטקס התחיל כשניקי מינאז' בבמה של ההופעות שהיא יורדת מהתקרה עם שמלה מרהיבה ובו זמנית לא שמתי לב שאריאנה גרנדה יוצאת מהבמה לידי, וכשהיא יצאה הייתי בשוק של 10 דקות לפחות מהגודל של היצור הקטן שהיא.
לאחר מכן ניקי כבר יצאה מהבמה לידנו, בזמן שראו פרסומות בבית היא רקדה על הבמה ושעשעה את הקהל (כבר התחלתי לשכוח מהקליפ ליריקה הנאצי שהוציאו לאונלי) ולמה שבאמת כולם רוצים לדעת - התחת של ניקי לא גדול כמו שאתם חושבים! מצטערת לאכזב, הטלוויזיה מגדילה את ניקי לפחות ב80%.
חוץ מאריאנה ומניקי, בבמה שלידנו היו האמנים הבאים: אלישה קיז, אפרוג'ק, דה בלה טווינז, דיוויד הסלהוף, ג'ורדן דן (דוגמנית בינלאומית), רדפו, סלאש, אוזי אוזבורן וג'נה מאלון (ג'והאנה מייסון משחקי הרעב).
ניקי כנראה החליפה משהו בסביבות ה20 תלבושות בין במה לבמה והופיעה את הופעת חייה, וחוץ ממנה הופיעה גם אריאנה,  אלישה קיז, קייזה, צ'ארלי XCX, אנריקה איגלאסיס, ובמחווה לאוזי אוזבורן הופיע סלאש עם מיילס קנדי וסיימון ניל מביפי קליירו (חייתי לראות אגדה מופיעה) וכמובן, אד שירן (גיז'דורים גיז'דורים גיז'דורים).

חזרנו למלון, ירדנו מהקביים, לא האמנו שזה עבר כל כך מהר ושנכחנו שם והתחלנו לתכנן את הטיסה הבאה שלנו לVMA (אנחנו אוהבות לחלום בגדול).
יום למחרת נחתתי בישראל ושעתיים לאחר מכן הלכתי לעשות מטווחים כי כל אחד צריך כאפה שתחזיר אותו למציאות.
ובנימה אופטימית זו, תודה לאמטיוי ישראל ולקינדר בואנו על החוויה המדהימה הזאת.
מקווה שהנעמתי את זמנכם, חג שמח ושבוע טוב לכולכם.

נ.ב - הזכרתי כבר בפוסטים קודמים שאני אוהבת לקדם כתיבה ושירה צעירה. אז אני ממש אודה לכם אם תעקבו אחרי חבר טוב ומוכשר באינסטגרם - instagram.com/nameyourstory

יום שבת, 13 בספטמבר 2014

מתכוננים לחורף: מעילי מידי, מקסי, ומה שביניהם


לילי קולינס למגזין אסוס

מעילי מידי ומקסי הם האובססיה האחרונה שלי (אחרי כובעים רחבי שוליים כמובן) ואת שניהם אני לא לובשת בהכרח רק לחורף. אבל אם כבר חורף, אז מעילים ארוכים ועד הסוף.
ואם קונים מעיל או ג'קט אז זו צריכה להיות השקעה מכובדת. ולצערי, זה לא דבר זול אבל זה לא פריט שנזרק ונשכח אחרי שנה/שנתיים, זה פריט שהולך איתנו ומלווה אותנו במשך עונה שלמה.


אם בעונות הקודמות היינו מכורים לכל דבר שהוא קרופ, אז בחורף 2014-2015 אלו פריטים שמנקים את הרצפה. (ליטרלי. קוראים להם "Dusters")
בין צבעי פסטל, צבעים מונוכרומטיים, בדים מטאליים, או הדפסי משבצות, תוכלו למצוא את המעילים שנותנים מראה אלגנטי ותקפים למגוון אירועים, בכל טרנד ובשלל וריאציות שונות.
ובתכלס, לכל אישה וגבר שרוצים מלתחה פונקציונלית, חייבים להחזיק אחד מאלה.
ואם אין לכם אחד כזה עד עכשיו, אני מקווה שאני אוכל לעזור עם בחירת המעילים שלכם לחורף הקרוב. 

P.S. - אני לא דוגלת על הפרדה בין בגדי נשים וגברים, בייחוד לא במעילים או ג'קטים. אהבתם וזה במקרה של גברים/במקרה של נשים? אל תתביישו לשים את זה בווישליסט שלכם. בכל מקרה, מעילי הגברים יסומנו בצבע.
5. ASOS, 499
    

11. Monki Duster Coat, 345


30. Monki Duster Coat, 345

36. Grapic Trench Coat, 500
53. Plaid Attitude Coat, 435
58. Coat in a wool blend, 699
65. Lena Cocoon Coat, 184
68. Rain Down Trench Coat, 247


70. Cotton Trench Coat, 499
72. Side Split Throw On, 444
76. Juni Coat, 305
77. Camel Mac Coat, 502
78. Karen Coat, 354
82. Coat in a wool blend, 499


84. Kelly Biker Coat, 518
85. Coat in a wool blend, 799
87Coat in a wool blend, 499







כן, אני מודעת לזה שהמחירים גבוהים. (לא עד כדי כך גבוהים בשביל מעיל טוב) אבל אם זה מעודד אתכם, זה המעיל שאני רוצה והוא עולה 12,600 שקלים חדשים:
Hit me up when you're rich.